נבחרת הנשים בכדורסל בכיסאות גלגלים יוצאת לדרך במשחקי המכביה. נשים שמייצגות את ישראל בגאווה, שוברות מחסומים, ומראות לעוד נשים עם מוגבלות שאפשר לחלום בגדול, להעז ולהיכנס בשער הראשי של עולם הספורט.

וזו לא סתם נבחרת. זו נבחרת עם מורשת מפוארת: נבחרת הנשים של ישראל בכדורסל בכיסאות גלגלים ייצגה את המדינה במשחקים הפאראלימפיים שבע פעמים, וזכתה בשתי מדליות זהב, בתל אביב 1968 ובטורונטו 1976.

הכדורסל בכיסאות גלגלים פועל בישראל עוד משנות החמישים, והוא אחד הסמלים והגאווה הוותיקים ביותר של הספורט הישראלי כולו. הנשים האלה לא מבקשות טובה. הן ממשיכות שושלת של אלופות עולם.

ויש כאן תמונה מכוערת. מכוערת מאוד.
נבחרת לאומית, יורשת של מדליות זהב פאראלימפיות, שנאלצת לפנות לציבור באיסוף כספי כדי בכלל לעלות על המגרש.

ובואו נדייק את חומרת הדברים: המכביה הזו נדחתה בשנה שלמה, מקיץ 2025 לקיץ 2026. שנה שלמה עמדה לרשות המדינה והגופים המתקצבים כדי להיערך, לתקן ולהבטיח שהנבחרת תגיע לקו הפתיחה כשכל צרכיה מכוסים. שנה שלמה חלפה, והמצב נשאר בדיוק אותו מצב.

זו כבר לא תקלה. זו בחירה.
וזו בחירה שעומדת בניגוד לדין. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, קובע את זכותם של אנשים עם מוגבלות להשתתפות שוויונית ופעילה בכל תחומי החיים. אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, שישראל אשררה בשנת 2012, מחייבת את המדינה בסעיף 30 לעודד ולקדם את השתתפותם בפעילות ספורט, לרבות ספורט ייעודי, ולהבטיח לשם כך משאבים הולמים.

שילוב אינו סיסמה לטקסים; הפן המעשי שלו הוא תקצוב נאות. כאשר ספורטאיות פראלימפיות נדרשות לממן בעצמן ציוד מותאם, נסיעות, אימונים וליווי רפואי, המדינה אינה מפרה רק ערך מוסרי. היא מפרה התחייבות משפטית שקיבלה על עצמה, בחוק ובאמנה בינלאומית.

חשבו על האבסורד: מדינה שמתהדרת בזהב הפאראלימפי של 1968 ושל 1976 בכל אלבום הישגים רשמי, אינה מוכנה לשלם את המחיר שנדרש כדי שהדור הבא של האלופות יוכל בכלל להתחרות.

הצד היפה מוכיח מה נשים עם מוגבלות מסוגלות לעשות, והוכיח זאת כבר לפני חמישים שנה ויותר. הצד המכוער מוכיח מה המדינה, גם כשניתנה לה שנה נוספת, לא טרחה לעשות בשבילן.

השקעה בנבחרות פראלימפיות אינה צדקה ואינה מחווה. היא קיום חובה. ועד שהחובה הזו תקוים, כל תרומה, קטנה כגדולה, מאפשרת לספורטאיות להמשיך להתאמן, להתחרות ולהביא כבוד למדינה שעדיין לא החזירה להן כבוד.

בואו לעודד. בואו לראות מקרוב את מה שקורה כשנחישות מנצחת הזנחה.

נתראה ביציע.