להיות אבא של גיא-לא אזרח סוג ב!
גבר אוטיסט ברמת תפקוד בינונית שחי בבית לחיים במושב ינוב, בפרדסיה של אלאור ,מזה 16 שנים והוא אהבת חיי ,משימת חיי וצוואת חיי!!
מאת: ד"ר אבי ביצור
פורסם: 23/05/26 14:59
ילדינו אינם אזרחים סוג ב – חובה עלינו להתייחס אליהם כפי שהם – הילדים שלנו!!!
כשאני בודק ובוחן את חיי וחייו אני מוצא נקודות אור רבות ומנגד לקונות שלטוניות כואבות שאותן אני מבקש לחלוק עם הקוראים- כן, מצד אחד, נדב רנין ומוראן ווואסים כארם ועלי וכל שאר אנשי הסגל המופלאים בביית לחיים של גיא, הם מופלאים, אנשי חסד וראויים מאין כמותם. אך מנגד כשאני בוחן את התנהלות המערכת הלקונות בולטות ולא בחיי היומיום אלא בבסיס ההתיחסות:
ראשית, חוק חינוך מיוחד שמצד אחד נהדר אבל הוא מסתיים בגיל 21 ואז מה עושים הורים לילדים כגיא שאינם ברמת ההבנה והמודעות שלי לגבי העתיד?? נשארים בבית עם הבעייה?
שנית,לא כל מי שעוסק בפעולות מתנהל כאל אור החברה רבת החסד שבביתה גר גיא ומה עושים עם מקומות ששולחים באופן יזום את הילד עם הצורך המיוחד לביתו בימי חמישי עד ראשון!! רבותי עם השנים אפילו כותב נייר זה לא יוכל לעסוק 70 שעות באדם עם צורך מיוחד- בביתו של גיא היציאות הן בתאום מראש בעצם מתי שרוצים ויכולים ההורים והילדים וזה צריך להיות בחוק!!
שלישית,הגיע הרגע לעסוק בעתיד -ילדינו גדלים והגיע הזמן לחשוב על אוטיסט בן 50 ומה עושים עימו??
רביעית,מבקש לעצור יוזמות פרטיות של קבוצות הורים נהדרים אבל גם נעדרי יכולת והבנה לצרכי הקמת בתים לחיים-ממליץ להימנע מוועדי הורים וקבוצות הקמה, תנו למדינה לעשות את מה שהיא חייבת!!!
חמישית, חלצו את קצבאות הנכות מביטוח לאומי-לא לכך נועד הביטוח הלאומי ולילדינו מגיע הכל אבל תחת הרווחה והסעד ולא כספי גמלאינו!!
ביקשתי לפתוח צוהר ללקונות בתחום האוטיזים ואני עושה זאת בענווה ובאהבה – ילדינו אינם אזרחים סוג ב – חובה עלינו להתייחס אליהם כפי שהם – הילדים שלנו!!!
שיתוף
את המאמר אהבו 0 מנויים
אילוסטרציה
ראש לימודי הזיקנה המכללה האקדמית בית ברל
מנכ״ל המשרד לעינייני גמלאים בממשלה,לשעבר
ראש המגמה לביטחון והגנת העורף
הפקולטה לחברה ותרבות
המכללה האקדמית בית ברל